גזר דין בתיק ת"פ 49871-03-12

הנאשמים הם שני אחים  אשר הורשעו על פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירה של ביצוע שוד בניגוד לסעיף 402(ב) לחוק  העונשין התשל"ז - 1977.

הנאשמים הודו, כי ביום 12.3.12, לאחר תכנון מוקדם, הגיעו לחנות תכשיטים. הנאשם 1 נכנס אל החנות, כאשר הנאשם 2 ממתין מחוץ לחנות. הנאשם 1 שאל את המתלונן אם יש בחנות טבעת אירוסין, יצא החוצה כדי להראות, כביכול, לארוסתו את הקטלוג וכעבור שלוש דקות חזר הנאשם 1 לחנות מלווה בנאשם 2.

הנאשמים הודו, כי לפתע ריסס הנאשם 1 גז פלפל בפניו של המתלונן ומיד לאחר מכן התנפלו הנאשמים על המתלונן, חנקו אותו והושיבו אותו על הרצפה כשהם מאיימים לפגוע בו אם יזוז ממקומו.

מיד לאחר מכן, החלו הנאשמים לפתוח את ארונות החנות, שברו ויטרינה ולקחו תכשיטים בשווי של 20 אלף ש"ח לערך, כסף מזומן בסך 8,000 ש"ח, המחאות וכרטיסי אשראי של המתלונן וכן מכשיר פלאפון.

הנאשמים הודו, כי כתוצאה ממעשיהם נגרמו למתלונן סימני שפשוף בצווארו, המטומה באף וצריבה בעיניים.

כאמור, הודו הנאשמים בביצוע עבירת השוד במסגרת הסדר טיעון בו הוסכם, כי יוגשו תסקירים מטעם שירות המבחן וכי הטיעון לעונש יהיה חופשי.

לגבי הנאשם מס' 1, ציין שירות המבחן, כי הוא מוכר לשירות על רקע פתיחת תיקים פליליים בעבירות סמים, רכוש, תקיפת שוטר והפגנה בלתי חוקית.

הנאשם מס' 1 כבן 23, נשוי ואב לתינוקת כבת שבעה חודשים.

שירות המבחן התרשם, כי לנאשם מס' 1 דפוסים עברייניים מושרשים בהתנהגותו וכי הוא מתקשה לקחת אחריות על התנהגותו ולפעול לצורך עריכת שינוי.

שירות המבחן המשיך וציין, כי הנאשם מס' 1, התקשה להיעזר בשירות המבחן ובגורמי טיפול שונים לצורך עריכת שינוי וכי כיום הוא מפעיל לחץ רב הכולל סחטנות רגשית על מנת להשפיע על גזר דינו.

בסיכומו של תסקיר, נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית והמליץ להטיל עליו "ענישה מוחשית אשר תחדד עבורו גבולות החוק".

אשר לנאשם מס' 2, צין שירות המבחן, כי מדובר ברווק כבן 21, אשר שוחרר מצה"ל בעקבות אי התאמה.

שירות המבחן המשיך וציין, כי התרשם מצעיר בעל סף תסכול נמוך, המתקשה להסתגל למסגרות מחייבות ופועל לעיתים מתוך אימפולסיביות ומבלי לחשוב על מעשיו ותוצאותיהם.

בהמשך, ציין שירות המבחן, כי התלבט לגבי המלצתו וזאת לנוכח אופי העבירה והקושי של הנאשם להבין את מעשיו ומאידך, התרשם שירות המבחן מהכיוון החיובי בו החל הנאשם בחודשים האחרונים. בסופו של תסקיר, המליץ שירות המבחן להעמיד את נאשם מס' 2 בפיקוח שירות המבחן ולהטיל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

בטרם הטיעונים לעונש, הוגשה הצהרת נפגע עבירה והמתלונן אף נחקר (בצורה הגונה וראויה להערכה) על ידי ב"כ הנאשמים.

המתלונן, ציין, כי הוא אב לארבעה ילדים וכי " השוד הפך לי את כל החיים, גרם לי נזקים והפסדים מרובים בכל תחומי העבודה שלי"  וכי נגרמו לו נזקים נפשיים והוא אף התקשה בפרנסת בני משפחתו לאחר האירוע הטראומתי אותו חווה.

כאמור, לנאשם מס' 1, תיקים קודמים עליהם נידון בבית המשפט לנוער ובהם החזקה ושימוש בסמים, השגת גבול, התפרצויות, גניבות ועוד.

יצוין, כי מגיליון הרשעותיו הקודמות (ת/2), עולה, כי תלויה ועומדת נגדו התחייבות על סך 10,000 ש"ח להימנע מעבירת רכוש, אך התחייבות זו לא הוצגה בפניי על ידי התביעה עד היום ולפיכך אמנע מהפעלתה ומכל מקום, עדיף בעיניי לחייב את הנאשם מס' 1 בפיצוי למתלונן.

לנאשם מס' 2, הרשעה קודמת בגין העדר מן השירות.